בשנת 1990, החוקרת והפסיכותרפיסטית האמריקאית, מורין מרדוק, מוציאה לאור את ספרה ״מסע הגיבורה״. ספר פורץ דרך שהמציא מחדש את תפיסת ההתפתחות הנשית.

מרדוק, פסיכותרפיסטית ותלמידתו של ג'וזף קמפבל (שכתב את ״הגיבור בעל אלף הפנים" על בסיס תאוריית הארכיטיפים של יאנג ויצר את מודל ״מסע הגיבור״), היתה עדה למשברים שנשים מודרניות חוות ולהבדלים בתהליכים הנפשיים שנשים וגברים עוברים, והחליטה לכתוב להן מפת דרכים משלהן.

הספר שלה הציג מודל מהפכני של 10 שלבים מעגליים, המתארים כיצד הגיבורה המודרנית מתחילה את חייה בתוך ניתוק מהנשיות שלה כדי להצליח בעולם הישגי וגברי, עד שהיא מגיעה לנקודת שבר, ריקנות ו"מוות רוחני" ומשם מתחילה מסע של ריפוי פנימי דרך חיבור מחדש לגוף, לאינטואיציה וליצירתיות, והשלמה עם המורשת הנשית שלה, עד שהיא מגיעה לאינטגרציה מושלמת בין החלקים הגבריים והנשיים שבה.

​

21 שנים אחרי, הפסיכולוגית קלינית רות נצר העמיקה והרחיבה את היריעה בספרה "מסע הגיבורה- מסע האישה אל עצמיותה במיתוסים, במעגל החיים ובתרפיה". בעוד שמרדוק התמקדה בעיקר במלכוד התעסוקתי-הישגי של האישה המודרנית במערב, נצר צללה אל מעמקי הלא-מודע הקולקטיבי כדי לחשוף כיצד דורות של פטריארכיה, מיתוסים קלאסיים, אגדות עם ועוד קיבעו נשים בארכיטיפים מוחלשים ומסורסים.
לעומת המודל של מורדוק ובו עשרה שלבים מוגדרים מראש, רות פרשה מפה מעגלית רחבה המלווה את האישה לאורך כל תחנות חייה- מילדותה, דרך פציעות הגוף והנפש (כמו מחלות מודרניות כרוניות), ועד לתבונת הזקנה והמוות ובכך הציעה לנשים מדריך חניכה תרבותי ורוחני שלם בדרך אל האוטונומיה והעצמיות שלהן.